סיפורי אמת-של-הלב

אף אחד בשום מקום

אף אחד בשום מקום
כתבה: דונה וויליאמס
תרגמה: אורה פין

ספר זה, המוגש עתה בתרגום חדש, הוא סיפור אמיתי, מרתק ואמיץ על ילדותה והתבגרותה של דונה וויליאמס, אוטיסטית בעלת תפקוד גבוה, ובן אדם רגיש ומיוחד במינו. הספר נכתב בשביל עצמה, מתוך חיפוש להגיע להבנה לגבי עצמה וחייה, והוא פותח לנו צוהר נדיר ויקר ערך להבין לא רק את עולמם של האוטיסטים מבפנים, 'מתחת-למעטה-הזכוכית', אלא גם להעמיק בהבנתנו לגבי עצמנו. התבוננותה הפנימית נוקבת, כנותה חסרת פשרות ומלאה בחמלה ואנושיות גם יחד, וכתיבתה הפיוטית ספוגה בהומור מעודן.

הספר מהווה צוהר נדיר להכרת עולמם של האוטיסטים מבפנים – מעבר ל'מעטה הזכוכית', וככזה מומלץ ביותר לבני משפחותיהם, למטפלים, מדריכים, יועצים חינוכיים ומחנכים.

"זהו סיפורם של שני קרבות, שני מאבקים, האחד – המאבק להרחיק ממני את 'העולם', והשני – המאבק להצטרף אליו. זהו סיפור על הקרבות המתחוללים בתוך 'העולם שלי' ועל קווי הביצורים, שיטות הלחימה והנפגעים במלחמתי הפרטית כנגד האחרים.
הסיפור הזה הוא ניסיון להגיע לשביתת נשק שתנאיה ייקבעו על ידי. במהלך המלחמה הפרטית הזו הייתי 'היא', 'את', 'דונה', 'אני' ולבסוף 'עצמי'. כולנו נספר את הסיפור הזה כפי שהיה וכפי שהינו. אם אתם חשים ריחוק, אינכם טועים – הוא ממשי. ברוכים הבאים ל'עולם שלי' ".

דונה וויליאמס

דונה וויליאמס נולדה ב-1963 במלבורן, אוסטרליה. בילדותה התייחסו אליה כאל 'פסיכוטית', 'חירשת', 'משוגעת' ו'מופרעת' לסירוגין. רק באמצע שנות העשרים לחייה היא אובחנה כ'אוטיסטית'.

דונה גדלה כ'חירשת משמעות' ו'עיוורת משמעות', וסבלה מרגישות יתר חושית ואקולליה, בנוסף למגוון בעיות בריאות שנבעו מרגישות היתר ומאלרגיות. היא נפלטה ממערכת החינוך בגיל 15, הפכה לחסרת בית והתקשתה להחזיק בעבודות לאורך זמן. בגיל 18, למרות קשיים ניכרים בהבנת שפה וחסרים גדולים בהשכלתה, עודדה אותה הפסיכיאטרית שטיפלה בה לחזור לספסל הלימודים על אף הציפיות הנמוכות של סביבתה ממנה סיימה דונה את לימודיה בקולג' והמשיכה לאוניברסיטה, שם סיימה בהצטיינות תואר בסוציולוגיה, בבלשנות ותעודת הוראה.